מטרת המשחק היא לקלוע יותר נקודות מהקבוצה היריבה.
מבין שלוש המיומנויות הבסיסיות – קליעה, כדרור, מסירה – קליעה מקרוב (סיומות) היא המיומנות שכנראה מתבצעת הכי הרבה פעמים בגילים צעירים, מה שהופך אותה לחשובה מאוד.
מה חשוב כשמלמדים סיומות?
המיקום: למרות מה שכתוב למעלה, סיומות יכולות להגיע גם רחוק מהסל. אפשר לזרוק צעד וחצי מחוץ לצבע וגם מהשלוש. מה קובע אם זו קליעה או סיומת – עבודת הרגליים? המרחק? סגנון הזריקה?
איסוף הכדור: הכדרור נגמר כשהשחקנ/ית אוספ/ת את הכדור. אפשר לאסוף את הכדור לסיומות בכל מיני דרכים: גבוה, נמוך, יד אחת, שתי ידיים, רך ומוכן לסיומת, קשה ומוכן לגונן על הכדור, ואפילו תוך כדי הטעייה.
עבודת הרגליים בכניסה לסיומת: אפשר לסיים לסל גם בלי לעשות אפילו צעד אחד, אפשר חצי צעד, צעד וחצי, שלושה (כולל צעד אפס), עצירה רגל-רגל ועצירה על שתי רגליים.
מיקום כפות הידיים על הכדור משנה, אבל פחות ממה שחשבנו פעם. פעם מאמנים התעקשו על החזקת הכדור בשתי ידיים, כמו בקליעה. היום עוד ועוד מבינים שאפשר לאחוז בכדור בדרכים שונות בדרך לסיומת.
Follow thorugh: איך מסיימים עם כף היד? מה עושה הזרוע? תלוי בסיומת.
הנה סרטון נחמד שמראה את ההבדל בין floater ל-runner:
(אגב, בהמשך לדיונים מעניינים על איך קוראים לדברים ואיך מגדירים אותם, זה לא משנה אם אנחנו מסכימים עם ההבחנה שעורך הסרטון עשה. הוא הסביר והגדיר בצורה יפה מאוד את ההבדל בעיניו.)
(אגב 2, הנה הקישור למילון המונחים השלם בעברית – לחצו כאן.)
כיוון הרגליים בסיומת: אולי עדיף ורצוי לכוון את הרגל ממנה אנחנו מנתרים לכיוון הסל, אבל לא תמיד זה אפשרי. לפעמים כשעוצרים שתי רגליים עדיף להרחיק את הכדור מההגנה, ובשביל זה צריך שכפות הרגליים ייפנו לכיוון שהוא לא הטבעת. ככל שמתקדמים ברמה, הרגליים פחות ופחות נמצאות מול הסל. האם יש דרך מסוימת שהיא עדיפה? לא בטוח.
כמות הכוח שהרגליים משקיעות בדחיפת הרצפה תלויה במרחק מהסל, באיזו רגל דוחפת, בכוח שיש לשחקנ/ית, בגובה, בעייפות ובעוד משתנים:
שימוש בלוח ובקשת: ככל שהכדור יותר רחוק מהסל, יש יותר חשיבות לקשת ויותר קשה להשתמש בלוח. בזמן סיומת קרובה לסל מומלץ להשתמש בלוח. אם השחקנ/ית מגיע/ה לגובה הטבעת, אז דאנק או הנחת הכדור בפנים הן אסטרטגיות סיום יעילות יותר, אבל שימוש בלוח מומלץ.
וכאמור, גם סיומת אפשר לבחון בשלושה מימדים.