גם בתחום הסיומות אפשר למצוא את אותם שלושה מימדים: קדימה-אחורה, מהצד ומעל-מתחת.
הסיומת המפורסמת ביותר הצידה היא היורוסטפ. השחקן מטעה לכיוון אחד בצעד הראשון וחומק מעבר למגן בצעד לכיוון השני.
סיומת נוספת פחות מוכרת נקראת VEER. השחקן "סוטה" אל הנתיב של שחקן ההגנה ומתנגש בו כדי ליצור מגע שיעזור לו להרחיק את הכדור משחקן ההגנה.
סיומת ידועה נוספת, הפעם אחורה, היא REVERSE LAYUP בה השחקן מסיים, בדרך כלל מתחת לטבעת, כאשר הטבעת מאחוריו.
דרך פחות נפוצה ויחסית לא מנוצלת לסיים אחורה היא קפיצה וסיבוב באוויר כדי להתחמק ממגע ולהרחיק את הכדור מהמגן.
סטיב נאש לא נחשב שחקן מהיר, אבל כאשר היריבות היו מבצעות מולו חילוף הוא היה יודע לנצל את היתרון על השחקן האיטי והיה מסיים ביד אחת מושטת קדימה, רחוק מההגנה.
סטפן קרי לא נוהג להטביע כאשר הוא מגיע לצבע, אבל הוא יודע לסיים היטב בצבע בזכות מגוון יחסית גדול של סיומות מעל הידיים של השחקנים, או על ידי הטעיה של סיומת שגורמת לשומר להרים ידיים ומאפשרת לו לסיים מתחת להן.
שחקנים גבוהים שלוקחים ריבאונד התקפה נוהגים להשאיר את הכדור גבוה ולא לאפשר לשחקנים נמוכים להגיע תחתיהם ולהפריע להם לסיים. העדיפות היא לסיים בדאנק או ב-PUTBACK, כלומר לקפוץ ולסיים לפני שנוחתים על הרצפה. כאשר זה לא אפשרי, הם משאירים את הכדור גבוה ככל האפשר ומיד מסיימים לסל, כמו שבובאן מריאנוביץ' עושה כאן.
חלוקה נוספת לסיומות יכולה להיות על שתי רגליים ("כניסת כוח", סבסוב, step through, שצ'רביאק, פלואוטר) ועל רגל אחת (צעד וחצי, חצי צעד, צעד אפס, מעבר טבעת, ריוורס לייאפ, ראנר).
השימוש בצעד אפס חוקי בישראל וגם באירופה וב-NBA. הוא בינתיים לא חוקי במכללות ובתיכונים בארצות הברית.
צעד אפס הוא בעצם הצעד הראשון שהשחקן מבצע אחרי שהוא אסף את הכדור (כלומר הפסיק לכדרר). הצעד הזה "לא נחשב" במספר הצעדים ולכן לא קובע את רגל הציר ואפשר לבצע אחריו צעד חצי. למעשה, זה נראה כאילו השחקן מבצע שלושה צעדים משום ש… הוא מבצע שלושה צעדים. וזה חוקי.
שחקנים ב-NBA שעשו קריירה טובה בעזרת ניצול חוק צעד אפס (באנגלית Gather step – צעד איסוף) הם יאניס אנטטוקומפו וג'יימס הארדן.