אימונים ראשונים הם עניין מורכב.
הם ראשונים לשחקנים/ות וגם למאמנ/ת.
במקרים נדירים כל הקבוצה ממשיכה בדיוק כמו שהיא, כולל המאמנ/ת.
רוב הזמן מצטרפים לפחות שחקן או שחקנית, וחלק עוזבים. רוב הזמן המאמנ/ת לא נשאר/ת.
לפעמים מגיעים שחקנים שלא בטוחים אם הם רוצים והאימונים הראשונים הם תקופת הניסיון שלהם כדי להבין.
אז מה חשוב באימונים הראשונים?
1. חשוב להכיר.
2. חשוב לתאם ציפיות.
3. חשוב להסכים על מטרות.
4. חשוב שיהיה כיף.
בואו נרחיב איך אפשר לעשות את זה:
1. חשוב להכיר.
אם זו פעם ראשונה שאנחנו נפגשים עם הקבוצה, חשוב להציג את עצמנו ולספר על עצמנו קצת.
ככל שיש יותר שחקנים חדשים, חשובה יותר ההיכרות ביניהם. זה לא יקרה כבר באימון הראשון, אבל זה נושא שדורש את תשומת הלב שלנו.
מה אפשר לעשות?
א. אפשר לתת מראש משימה לשחקנים מובילים בקבוצה לקחת על עצמם את ההשתלבות של שחקנים חדשים.
ב. אפשר לחלק לזוגות ולתת להם זמן (כל פעם 2 דקות) במהלך האימון כדי לענות על שאלות בסיסיות כמו אחים/אחיות, חיות מחמד, מקצוע של ההורים וכו'. כל אימון זוגות אחרים, ומדי פעם לבדוק מה הם זוכרים.
ג. אפשר לקחת אחריות על חלוקת הקבוצות לא רק מבחינה מקצועית אלא גם מבחינה חברתית, ולחלק את הקבוצה בתשומת לב שכולם מתקבלים ומרגישים בנוח.
ד. אפשר (צריך!) לקבוע מפגש קבוצתי מחוץ למגרש ולעשות בו משהו שיהיה מגבש: להכין סושי או פיצה ביחד, לעבור מסלול מכשולים מיוחד, לנקות את הנחל הקרוב למקום מגורינו. לדעת שעשינו משהו ביחד.
2. חשוב לתאם ציפיות.
לפני שאומרים מה אסור ומה העונשים, תמיד כדאי להגיד מה אנחנו מצפים. באימונים הראשונים אני:
א. אומר להם מה חשוב לי מבחינת הערכים שיובילו אותנו (אם זו קבוצה צעירה וחסרת ניסיון): חברות, מאמץ ומוכנות לטעות ולהיכשל. אני מרחיב על כל אחד מהתחומים ואומר להם שנלמד איך לפעול ככה במהלך השנה.
ב. אומר להם מה חשוב לי מבחינת ההתנהלות בין האימונים: שינה, אוכל, בריאות, עזרה בבית, לימודים.
ג. אומר להם מה חשוב לי מבחינת ההתנהלות באימונים: להגיע עד 15 דקות לפני כדי להתארגן ולהתחמם, להביא מדי אימון בצבעים המתאימים, בקבוק מים, מגבת ועוד… כשאני שורק עוצרים ומסתכלים אליי ולא מדברים.
ד. אומר להם שלא משנה מה קורה, עדיף להגיד לי מראש. יש מבחן חשוב? להגיד ברגע שיודעים. יש טיול עם המשפחה? להגיד. יש בר מצווה של חבר? להגיד. אני לא מצפה ל-100% נוכחות, אבל אני כן מצפה ל-100% מחויבות.
מי שלא מצליחים להתמודד עם 4 הסעיפים הנ"ל, לא חוטפים על הראש באימונים הראשונים. להזכיר, להיות נחמדים ומכילים, לתת לחברים לקבוצה לעזור. אם אחרי חודש עוד אין שיפור בכלל, שיחה קצרה עם ההורים בדרך כלל עוזרת.
3. חשוב להסכים על מטרות.
מטרות של מי? של הקבוצה וגם של השחקנים/ות.
לא תמיד כל הקבוצה רוצה אותו הדבר, וחשוב שהם יידעו מה כל אחד חושב ויצליחו להסכים. אי אפשר להשיג מטרה אם לא כולם מסכימים עליה.
קבוצה שרוצה לקחת אליפות או להתחרות על מקום גבוה בליגה היא לא כמו קבוצה שבאה רק בגלל שזה כיף לה.
זה לא בגלל שהקבוצה שרוצה לקחת אליפות לא כיף לה. דווקא כיף לה מאוד.
אבל נדרשים יותר דברים כשרוצים להשיג יותר.
אם אני אאמן קבוצה שלא רוצה לקחת אליפות כאילו היא כן, אני אאבד אותה. וגם בכיוון השני: אם אני אאמן קבוצה שכן רוצה לקחת אליפות כאילו היא לא, אני אעורר חוסר שביעות רצון.
אז שואלים את הקבוצה, ושואלים כל אחד מהשחקנים/ות – מה המטרה שלך השנה? מה היית רוצה להשיג? רושמים את זה. מדברים על זה לפעמים. מזכירים את זה כשקשה. נותנים הזדמנות לשנות מטרה אם הדרך לא מתאימה.
4. חשוב שיהיה כיף.
כולנו בתחום הזה כי הוא כיף לנו.
השחקנים/ות, ובעיקר המאמנים/ות.
יש כאלה שמתלבטים אם להישאר? אם יהיה להם כיף יהיה יותר סיכוי שהם ישארו.
יש כאלה שכל הקיץ לא התאמנו? אם יהיה להם כיף החזרה לאימונים תהיה פחות קשה פיזית.
יש כאלה שלא מכירים חברתית? אם יהיה להם כיף הם יתחברו מהר יותר.
יש כאלה שרוצים להיות שחקנים/ות? אם יהיה להם כיף הם ישמרו על הרצון הזה.
איך עושים את זה?
א. תרגילי קליעה או סיומות בהם כל אחד יכול לתרום נקודות: למשל, פגיעה בטבעת = 1 נק', סל רגיל = 2 נק', סל חלק = 3 נק'. ככה גם אלה שמחטיאים תורמים ומוסיפים.
ב. תרגילי קליעה או סיומות קבוצתיים מול השעון או המאמנת: למשל, כל הקבוצה צריכה להגיע ל-12 נקודות בדקה. אם נבחר משימות שהם יכולים לנצח, ונעשה הרבה משימות קצרות כאלה, נשיג הרבה תחושות הצלחה ותרומה לקבוצה במהלך האימון.
ג. משחקונים שהם אוהבים.
ד. לא לחכות עם ה-5*5 לסוף האימון, ולא לחכות עד שהם "יידעו לשחק". לתת להם לשחק. הם באו לשחק. לשחק זה כיף.
ה. לתת משימות מאתגרות ברמה האישית, ולהצליח להתאים לכל אחד את רמת האתגר. אם זה קל מדי זה לא כיף, אם זה קשה מדי זה לא כיף.