מכירים את זה שקורה משהו
ואתם מבקשים סליחה ואומרים שזה היה בלי כוונה?
אז זה מה שקורה ברוב הזמן לרוב השחקנים/ות
כשהם הולכים להתאמן בעצמם במגרש.
אין שום כוונה.
באים, שמים מוזיקה, לא משתמשים בגליל עיסוי עצמי,
לא עושים חימום, זורקים בקצב איטי, רצים לאט.
עכשיו שלא יישמע שאני מתלונן או חושב שכולם ככה, כן?
לא כולם ככה.
יש כאלה שבאים, שמים מוזיקה, מתגלגלים, מתחממים,
מבצעים את הרוטינה לפני אימון,
נכנסים לאימון בו הם יודעים מראש מה חשוב להם,
הולכים על זה במצבי משחק ובקצב גבוה ככל האפשר.
כשאנחנו עושים דברים עם כוונה, אנחנו ממוקדים יותר
וכתוצאה מזה יש לנו סיכוי הרבה יותר גדול להתקדם.
יש שחקנים/ות שאפילו לוקחים מאמן או מאמנת
שייתנו להם פידבק על מה שהם מנסים להשיג וילמדו אותם איך לבנות מצבי משחק.
יש שחקנים/ות שאפילו מביאים איתם חבר או שניים לאימון
כדי שתהיה תחרות אמיתית ומצבים קרובים יותר למצבי משחק.
יש שחקנים/ות שמצטרפים למחנות אימונים או לאימוני קיץ במועדון
ויודעים מה חשוב להם ובמה הם רוצים להתקדם.
שחקנים/ות כאלה
1. לא נותנים לתחרות להפריע להם להתקדם.
2. לא נותנים להפסדים להפריע להם להתקדם.
3. לא נותנים לאחרים להפריע להם להתקדם.
הם באים עם כוונה.