כדי להנהיג מישהו אנחנו צריכים לעזור לו להתקדם.
לאן? הדעות חלוקות.
אולי להתקדם לאן שאנחנו חושבים שיהיה לו טוב.
אולי להתקדם לאן שהוא חושב שיהיה לו טוב.
בכל מקרה שלא יהיה, תפקידנו לעזור לו להגיע לשם.
מאמן באנגלית נקרא coach. המילה הזו היא גם המילה לכלי רכב שמעביר אנשים ממקום למקום. אוטובוס, כרכרה, וכד'. ואולי זה לא צירוף מקרים. לאמן מישהו זה לעזור לו להגיע ממקום למקום.
אבל רגע, מנהיגות זו לא תכונה מולדת?
לא.
אולי יש גורמים מולדים (כמו טמפרמנט) שעשויים להשפיע על איך אחרים תופסים אותנו, אבל מנהיגות היא מיומנות נלמדת, ובתור אחת כזו, ניתנת לשיפור. זאת ועוד, יכול להיות שהדרך בה אנחנו מדמיינים מנהיגות (נאומים חוצבי להבות מגברים נלהבים לפני מלחמה או משחק חשוב) היא לא הדרך היחידה בה מתבטאת מנהיגות. בסופו של דבר, אם יש לנו רצון ויכולת לעזור לאחרים, והם שמים לב לרצון שלנו וגם ליכולת, הם יגיבו ויתנו בנו אמון.
מנהיגות אינה כוח, ואינה תלויה בהיררכיה. היא לא תלויה במערכות יחסים ספציפיות. אם אנחנו יכולים להשפיע על מישהו, אנחנו לא חייבים אפילו להכיר אותו כדי להנהיג אותו.
לפי סיטקין ולינד ישנם סוגים שונים של מנהיגות. בקצרה:
מנהיגות אישית: המנהיג מציג את עצמו באותנטיות, משמש דוגמה לאדם אחראי, בעל יכולות ומעורר השראה, וגורם לאחרים לרצות לעשות כמוהו.
מנהיגות בין אישית: המנהיג מתחשב ברצונות ובצרכים של האחרים ויוצר מערכות יחסים מבוססות אמון, כבוד, אכפתיות והבנה. מנהיג בעל יכולת בין אישית גבוהה מקשיב, פועל לפי מה ששמע ומקדם כל אחד מהאחרים ואת הקבוצה כולה.
מנהיגות בתוך הקשר (context): מנהיגים כאלה מנצלים את כוחה של הקבוצה וההשפעה שלה על היחידים. הם עוזרים להם לראות את הערכים שעומדים מאחורי הקבוצה, ותורמים לחיבור שלהם לקבוצה עצמה. הם עוזרים ליחידים להבין מה התפקיד שלהם בתוך המכלול ואיך הם עוזרים להניע קדימה את הקבוצה בעזרת חלקם במערכת. כך הם יוצרים תחושת זהות משותפת, גאווה ושייכות.
מנהיגות השראתית: אין מדובר בכריזמה או בקסם אישי. מדובר ביכולת שלנו לשמש השראה ודוגמה אישית לאחרים, כך שהם יחשבו שגם הם יכולים להשיג את המטרות שלהם עצמם. לא צריך כסף או מעמד כדי לתת השראה לאחרים – להיפך, לפעמים כסף ומעמד רק מפריעים להשראה שלנו.
מנהיגות תומכת: אם הסוג הקודם מראה ליחידים שהם יכולים לעוף, הסוג הזה עוזר להם לדעת שיש להם איפה לנחות ומספק להם מסלול לטיסה. זה לא מספיק להציב מטרה גבוהה ורחוקה. צריך כלים על מנת להגיע אליה ותמיכה במהלך הדרך כדי להחזיר את היחיד למסלול כאשר הוא סוטה ממנו או לא מצליח להתרומם. עוד המנהיג התומך גם מגונן על היחידים ועל הקבוצה מפני כוחות חיצוניים שעלולים להסיט אותם ממסלולם או לגרום להם לצנוח.
מנהיגות אתית: השלב הגבוה ביותר, לדעת החוקרים, משום שהיא מניחה שלא רק שהמנהיג עוזר לקדם את היחידים ואת הקבוצה, אלא הוא עושה זאת לא רק לטובתו האישית אלא גם לטובתם. לא כל מה שטוב לארגון בטווח הקצר (למשל, לשחד שופט כדי לנצח משחק גמר) בהכרח טוב לארגון בטווח הארוך (מצפן ערכי מקולקל). מנהיגות אתית שמה את טובת הכלל והטווח הארוך לפניה, ויודעת שדוגמה אישית תמיד תיצור אמון ואמונה חזקים יותר מאשר ניצחון כלשהו.
אחת הדרכים המובילות להנהיג אחרים היא הצבת מטרות.
טוב נעשה אם נציב מטרות בנות השגה, כדי שהשחקנים/ות יוכלו לראות את עצמם מגשימים ולפתח תחושת מסוגלות. עם זאת, חשוב להחזיק בתוך הראש גם מטרה אחת רחוקה לפחות, ורצוי כזו שהיא מאוד שאפתנית. במקרה שלנו, להיות שחקנ/ית נבחרת או שחקנ/ית ליגה ראשונה. נכון, אמנם לא כל השחקנים/ות ישיגו את המטרה, אך יתקרבו לפוטנציאל שלהם הרבה יותר אם יכוונו גבוה.
אין זה אומר שאנחנו והם רשאים לצפות שהצבת המטרה תגרום כשלעצמה להגיע להגשמתה, אבל ללא הצבת מטרה בשלב כלשהו – יהיה קשה לפעול לכיוונה. עצם הצבת המטרה עשויה להגדיל את ההסתברות להשיג אותה.
כמובן, הצבת מטרה רחוקה עלולה לגרום לתחושת אכזבה וחוסר מימוש, וטוב נעשה אם נעזור לשחקנים/ות לחלק את המטרה הזו לחלקים קטנים יותר, בעלי היתכנות גבוהה יותר להתגשם. את החלקים האלה יש למדוד, כדי שנדע כמה אנחנו קרובים להשגתם.
עוד עלינו ללמד אותם להתמודד עם אכזבות. זהו כלי חשוב בגיל צעיר, משום שהחיים נוטים לאכזב לפעמים, ואנחנו לא תמיד מקבלים מה שאנחנו רוצים – קבוצה לאומית, נבחרת ישראל, ליגה מקצוענית. כאשר מטרה הופכת להיות לא ריאלית, באחריותנו גם לעזור להם להתמודד עם אי-השגת המטרה, ולנסח מחדש מטרות משנה ומטרה גדולה חדשה.
חשוב לזכור בזמן שאנחנו בוחרים שחקנים לקבוצה שלנו או מחלקים דקות משחק, שלכל אחד יש חלום כלשהו, וכדאי לנו לדעת מהו. אולי נוכל לעזור לנער הרזה ולתת לו הזדמנויות, אולי הוא יצמח לגובה 2.10 מ' ויתחזק בגיל 21, ויהפוך למקצוען-על. זה שהוא לא יכול בגיל 12 להתמודד עם הקטנים והמהירים זה משום שהם כבר מאוד קרובים למיצוי הפוטנציאל הגופני שלהם, והוא לא.
מנהיגים טובים הם כמעט בלתי נראים. הם עוזרים לאנשים בסביבתם להשיג את המטרות שלהם כך שהם יוכלו להגיד "עשינו זאת בעצמנו." ויותר טוב מכך: קבוצות בינוניות הן חסרות מנהיגות. בקבוצות טובות המאמנ/ת מנהיג/ה את השחקנים/ות. בקבוצות מצוינות השחקנים/ות מנהיגים/ות את עצמם.
שיחה מצוינת עם מארק בנט בה הוא מדבר על העברת מנהיגות אל השחקנים.