אם מחפשים משפט קצר שאמור לתאר את ההתנהלות של שחקנ/ית מחוץ למגרש, אפשר לומר "אל תעשו שום דבר שתתחרטו עליו אחר כך."
אפשר להרחיב ולומר שכל פעולה מחוץ למגרש צריכה לקחת בחשבון את ההשלכות העתידיות שלה, כי השחקנים מייצגים לא רק את עצמם, אלא גם את המשפחה שלהם, את המועדון שלהם, את העיר שלהם וגם, במקרים מסוימים, את המדינה שלהם.
מחוץ למגרש מצופה מהשחקנ/ית לישון ולאכול בצורה שתקדם את הבריאות שלהם כבני אדם ואת המטרות שלהם בתור שחקנים. מצופה מהם להתנהג בצורה מכובדת ומכבדת לעצמם, למשפחה שלהם, לחבריהם לקבוצה, לבעלי תפקידים במועדון ולכל מי שהם פוגשים. השחקנים/ות צריכים לעזור במה שהם מתבקשים, ולהציע עזרה גם אם לא התבקשו. הם צריכים להתעניין בשלומם של החברים והסובבים, וליזום פעולות שייצרו אווירה חיובית סביבם.
כאמור, רשימת איסורים אינה הדרך הראשונה שיש ללכת בה, משום שהיא ארוכה. קשה לזכור כל דבר שיופיע בה, מה גם שהיא בקלות פתח ל"זה לא היה ברשימה אז סימן שהיה מותר לעשות את זה."
כדאי לשחקנים/ות להרהר בשאלה "האם זה מתאים למי שאת/ה רוצה להיות?", או לשאול את עצמם "האם ברמה שאת/ה רוצה לשחק התנהגות כזו מקובלת?"