0. למה לא יהיו בתוכניות העבודה הנחיות מה מלמדים מתי?
1. איך נדע כמה זמן להקדיש לכל דבר?
2. יישור קו.
3. איך נדע מתי לעבור לנושא הבא?
4. חשוב לחזור לנושאים שכבר לימדנו.
5. שימוש בטבלאות בתור צ'קליסט.
כאשר תעברו על הפרקים של תוכניות העבודה השונות, אני מקווה שתשימו לב למשהו שונה.
0. אני לא כותב שם "מה צריך לעשות" בכל קבוצת גיל וגם לא מספק "מבנה אימון רצוי".
למה?
כי אני לא מכיר את הקבוצה שאתם מאמנים.
למה זה חשוב?
כי אני יכול לכתוב שקבוצת נערות ב' צריכה להקדיש באימון 15 דקות לנושא דאבל אפ, אבל אם הן לא יודעות עדיין לשמור 1*1, שום דאבל אפ לא יעבוד.
כי אני יכול לכתוב שקבוצת ילדים א' צריכה להקדיש באימון 20 דקות לטיפול בחסימות, אבל אם הם לא יודעים לכדרר ולמסור ביד הלא-דומיננטית שלהם, חשוב שהם יקדישו לזה יותר זמן.
תוכניות עבודה הן רעיון טוב, כל עוד הן מתבססות על פרוגרשן (Progression) הגיוני ומתחשבות בתוכן שהשחקנים/ות כבר חוו וברמת הביצוע שלהם.
בשביל זה צריך להכיר את הקבוצה.
1. אז איך נדע כמה זמן להקדיש לכל דבר?
קודם צריך להגדיר לעצמנו דדליין.
אם אני צריך ללמד דאבל אפ עד תחילת הליגה, אז השבוע הראשון של האימונים יקדיש זמן רב לנושא, ובהתאם להתקדמות אחליט כמה להמשיך להקדיש בשבועות הבאים.
אם אין נושא "דחוף", ממליץ לחלק את האימון ל-7 או 8 חלקים (10-12 דקות בממוצע לחלק), ולהכניס שם כל נושא שחשוב לכם שהקבוצה תתקדם בו.
קליעה? חשוב.
סיומות? תלוי באיזה גיל.
מסלולי ריצה והגעה לעמדות? תלוי בהיכרות של הקבוצה עם שיטת המשחק. אם יש שחקנים/ות חדשים, חשוב ליישר קו.
הגנת פיקנרול? ברור.
התקפת והגנת מעבר? בעיניי חובה.
דאבל אפ? תלוי ברמת ההגנה האישית.
לא בטוחים מה חשוב לכם או מה הקבוצה צריכה? שאלו את המנהל/ת המקצועי/ת שלכם. יכולים להתייעץ גם עם מאמנים אחרים בשכבת הגיל של המועדון או עם האחראי על שכבת הגיל במועדון אם יש כזה.
יכולים גם לשאול אותי. אולי אצליח לעזור.
2. עוד מילה על יישור קו – לא תמיד צריך ליישר קו.
זה בסדר שחלק יידעו לשחק עם הכדור פיקנרול מול דאבל אפ וחלק לא. החלק שלא – ישחקו בלי הכדור ויהיו מוכנים להגיב.
זה בסדר שבשלב נתון בשנה חלק יזרקו יותר מהשלוש וחלק יזרקו פחות.
מה חשוב? לעזור לכל אחד ואחת להתקדם בתהליך של עצמם.
המטרה היא לא להביא את כולם לרמה של המצטיינ/ת – זה לא אפשרי.
המטרה היא לא להביא את כולם לרמה של השחקן הכי פחות מיומן – זה יהיה עוול לאלה שיכולים יותר.
המטרה היא שכל אחד ימשיך להתקדם בהתאם לרצון שלו ולנקודה ממנה התחיל.
בכל טבלת נושאים תראו שאני ממליץ להתחיל מצד שמאל ולהתקדם באלמנטים לכיוון ימין.
3. איך נדע מתי לעבור לנושא הבא?
תראו שרוב הקבוצה מצליחה לבצע מה שביקשתם ואתם לא צריכים להזכיר מחדש את הדגשים.
אם צריך להזכיר לשחקן להסתכל על המגרש לפני שהוא מכדרר, הוא לא מוכן להתקיף מול דאבל אפ. למה? כי הוא יכדרר ישר לתוכו בלי לשים לב.
אם הוא מסתכל בלי שאזכיר לו, אפשר להוסיף עוד שחקני התקפה והגנה בחלק הקדמי, וכתוצאה מזה גם להביא דאבל אפ (בגיל המתאים).
אם הקבוצה כבר מיומנת בשלבים הקודמים, אפשר להקדיש יותר זמן לנושאים החדשים.
למשל, קבוצת הקט סל א' שאימנתי למדה לשמור היטב – נשארים בין הכדור לבין הסל, סוגרים יד דומיננטית וכו'. אז עברנו לשמור על כל המגרש – זה קשה יותר ויאתגר אותם.
בהתאם, התחלתי בפרוגרשן של התקפה על כל המגרש – קודם כל מבט. רק אחרי שאני יודע מי נמצא איפה, כדאי להתחיל לכדרר.
אולי חשבתי שייקח להם חודשיים, ולקח להם חודש. לקח פחות זמן? גם בסדר. עוברים לנושא חדש.
4. עקומת השכחה מדגישה את חשיבות ההיזכרות. חשוב מדי פעם לחזור לנושא שלמדנו בעבר, גם אם הם מיומנים בו.
קבוצת הנערות שאני מאמן כבר למדה מה חשוב לנו ב-1*1, אבל אני עדיין מכניס תרגילי אימון של 1*1, כדי לוודא שהן זוכרות שזה חשוב ויודעות מה צריך.
5. במקומות בהם יש יותר סבלנות ואנחנו לא נמדדים רק על פי התוצאות של המשחקים, אני ממליץ להשתמש בטבלאות שבפרקים השונים כמו צ'קליסט.
צ'קליסט מאפשר לנו לוודא שעשינו הכול.
למשל, אם השחקנית שאני מאמן רוצה להגיע לנבחרת, היא תצטרך בסוף כיתה י' לדעת לשחק מול דאבל אפ, גם אם הקבוצה לא שם עדיין מבחינת מיומנות.
היא גם תצטרך לדעת לשחק מול אזורית, כי באליפות אירופה יש אזורית בגיל 16.
היא גם תצטרך לדעת הגנת פיקנרול שהיא לא חילוף, כי באליפות אירופה ישתמשו בעוד פתרונות.
אני צריך לוודא שהיא עברה את כל התהליך הזה עד גיל 16, ולסמן V בכל אחד מהאלמנטים האלה לאורך הדרך.
למשל, אם השחקנים שאני מאמן רוצים הזדמנות להגיע לנערים א' לאומית, הם יצטרכו ללמוד לכדרר, לסיים ולמסור בכל אחת מהידיים, לקלוע באחוזים סבירים, את חוקי המשחק הקבוצתי החופשי, שימוש בחסימות וטיפול בחסימות וגם הגנה והתקפה על כל המגרש.
אם הם לא יידעו את כל זה ואחרים כן, הם יהיו בפיגור בחומר שייקח להם זמן והרבה מאוד אנרגיה להשלים. זה מתסכל להיות בפיגור בחומר. תפקידנו לוודא שהם מקבלים כל מה שצריך כדי שתהיה להם הזדמנות שווה לאחרים להתמודד לפי השאיפות שלהם.
לחצו על הקישורים למעבר לתוכניות העבודה: