שחר שאל אותי איך אני בונה את ההגנה של הקבוצה בגילים צעירים. תודה שחר!
כותרות בתוך הפרק:
1. בניית מודעות.
2. יצירת הרגלים בעזרת תרגילי אימון.
3. דגשים בתוך תרגילי האימון.
נקודת המוצא בגיל צעיר היא שהם לא רוצים לשמור. לרוב, אנחנו גם משקיעים מעט מאוד זמן בלימוד הגנה ובתשומת לב לנושא. אם הם לא רוצים ואנחנו לא מקדישים לזה תשומת לב וזמן – זה לא ישתפר.
למה הם לא רוצים? כי אנחנו לא מקדישים לזה תשומת לב, וכי 90% מהחוויה שלהם במגרש סובבת סביב ההתקפה. מסרו לי? זרקתי? נכנס? ובגיל בו הם הופכים להיות יותר מודעים: צילמו את המשחק? יהיה היילייטס? ראו שעשיתי את המהלך ההוא?
מבחינתי, הצעד הראשון בבניית הגנה הוא בניית מודעות לחשיבות החלק הזה.
מה אני עושה כדי לבנות מודעות?
1. אני אומר לקבוצה שמעכשיו אני אתחיל להתמקד יותר בצד ההגנתי.
2. אני מנקד את המשחקונים והתחרויות לפי ההגנה.
3. אני בונה משחקונים בהם כדי לנצח צריך לעצור את היריבה.
4. אני מחמיא ונותן משוב על הגנה איכותית.
5. אני אומר להם שמי שרוצה לשחק בדקות אחרונות במשחק צמוד (כמעט כולם) צריך להיות מסוגל לשמור ברמה שתעזור לקבוצה להתמודד.
6. אני אומר להם שהם צריכים לרצות להתחיל בהגנה כל תרגיל אימון.
לצד המודעות אני מעצב תרגילי אימון שהמטרה שלהם הגנתית.
זוכרים מהו עיקרון המראה? אם לא, לחצו כאן, תקראו ותחזרו. סמכו עליי, זה חשוב.
כל תרגיל סיומות, תרגיל מסירה וכמובן, תרגיל 1 על 1, מורכב משני אלמנטים: התקפה והגנה.
כל תרגילי הגנת המעבר הם בשביל הגנת מעבר (סמיילי קורץ).
וגם תרגילי חיסרון מספרי להגנה (כאלה בהם להתקפה יש שחקן אחד יותר) שדורשים לרוץ לשחקן הבא הפנוי ולא לוותר עד שהכדור אצלנו שוב הם שימוש טוב לשיפור ההגנה.
אנחנו רגילים לוותר על המרכיב ההגנתי בתוך תרגילים בהם הפוקוס הוא על ההתקפה. אני כבר כמה שנים מקפיד על המרכיב ההגנתי.
הם צריכים להתייחס להגנה גם אם היא עדיין לא נוכחת בתרגיל, אבל מהר מאוד אנחנו מוסיפים הגנה גם לתרגולי מסירות, סיומות ועוד. כאשר יש צורך להתייחס להגנה, ההתקפה משתפרת מהר יותר.
וככה, לפי עיקרון המראה, משפרים גם את ההגנה.
עברו הימים בהם הייתי מלמד עבודת רגליים בהגנה בלי מתקיף. אין יותר אצלי באימונים defensive slides. הם לומדים לשמור על ידי זה שהם נדרשים לשמור על שחקן.
ככל שהשחקן יותר מיומן ויותר אתלטי, ככה יותר קשה להגנה. זה היתרון של השימוש בעיקרון המראה. אנחנו רוצים לפתח שחקני כדורסל שלמים.
ההגנה משתפרת בזכות ההתקפה. אם אני צריך לסגור ליריבה את הדרך לסל וכל השחקנים שם יודעים לכדרר רק ביד ימין, יהיה לי יחסית פשוט. אם כולם שם יודעים לכדרר גם שמאלה, ההגנה תצטרך להתאמץ יותר. ואם כולם יודעים גם לקלוע מבחוץ? חגיגה.
אני לא יכול ללמד קלוז אאוט אם השחקן המתקיף לא יודע לקלוע או שהשחקן המוסר מתקשה למסור skip pass. יש משמעות לרמת המיומנות של ההתקפה ולכן הדברים האלה צריכים להתקדם בו זמנית.
שחקן מתקיף מיומן יותר = שחקן הגנה מיומן יותר. יותר אתגר להגנה = הגנה משתפרת.
ובכיוון השני גם כן, כמובן:
שחקן הגנה מיומן יותר = שחקן התקפה מיומן יותר. יותר אתגר להתקפה = התקפה משתפרת.
אמרנו תרגילי אימון עם מטרה הגנתית. מה, למשל?
1. משחקים 1*1 עד שהשומר משיג 3 עצירות. (עצירה = המתקיף לא קלע סל, המתקיף לא לקח ריבאונד, השומר לא עשה עבירה)
2. משחקים 1*1 עד שהשומר משיג 2 עצירות ברצף.
3. משחקים (3*3, 4*4, 5*5) עד שהקבוצה סגרה לריבאונד 3 פעמים.
4. אם המתקיף קולע סל ביד דומיננטית שחקן ההגנה נשאר בהגנה.
5. אם היריבה קולעת סל מהצבע קבוצה ההגנה נשארת בהגנה.
ולבסוף, דגשים. מה חשוב לי בהגנה?
לא תופתעו לשמוע שבפרק שנקרא "מה חשוב?" מפורטים גם דגשים הגנתיים.
מה אני מדגיש בגיל צעיר ברמה האישית?
1. להישאר בין השחקן שלי לבין הסל.
חוק מספר אחת ובלעדיו אין על מה לדבר.
2. מרחק מהמתקיף.
המתקיף עם הכדור? במרחק של יד. שחקן הגנה איטי במיוחד יכול להיות במרחק קצת יותר גדול. לא ליצור תחושת תסכול, אבל כן ליצור רף גבוה ולתמוך בהם בדרך אליו.
המתקיף ללא כדור? במרחק המתאים כדי שאספיק למנוע חיתוך וגם לבוא לעזור על חדירה אם צריך.
3. לסגור יד דומיננטית.
השחקן מולי ימני? שלא יקלע עליי ליי אפ בימין. במקרה הצורך אני מלמד איך לעמוד ואיפה, אבל לרוב הם מבינים.
4. שליחת ידיים וסיומת הגנתית.
לא רוצה שישרקו לך עבירה? לא להוריד ידיים ולא לשלוח אותן. על שחקן מכדרר שומרים עם ידיים בצדדים ומוכנים לגעת לו בכדור אם אפשר. על שחקן בצבע שעומד לסיים שומרים עם ידיים למעלה. רוצים לעשות פאול? חושבים שזה יעצור סל בטוח? אחלה.
"אבל נגעתי רק בכדור!" אבל הורדת את היד.
"נשבע לך שזה היה נקי!" אבל הורדת את היד.
"איך אתה יכול לדעת אם נגעתי לו ביד או רק בכדור?" אני לא, אבל שורקים על הורדת היד, אז אם אתה לא רוצה שישרקו לך, אל תוריד אותה ככה.
5. סגירה לריבאונד.
אני לא מפסיק לשמור על השחקן שלי כשהוא זורק לסל. אני נשאר לידו ומוודא שהוא לא רץ לכדור ושהכדור לא חוזר אליו. ככל שהגיל יותר מתקדם, ככה יש חשיבות יותר גדולה לנושא. אני מתחיל להדגיש את זה מוקדם. למה?
הפסקה לפני האלמנטים הקבוצתיים: עקומת השכחה.
לחצו על הקישור, תקראו ותחזרו. סמכו עליי, זה חשוב.
ריבאונד בכלל והגנה בפרט, וכל נושא בעולם, ככל שנזכיר יותר פעמים, הם יזכרו יותר טוב וישכחו יותר לאט.
כל מה שאנחנו חוזרים עליו יותר פעמים, אנחנו זוכרים יותר טוב ושוכחים יותר לאט.
רוצים הגנת מעבר טובה? כל אימון, אפילו פעמיים באימון (שני תרגילים שונים).
רוצים לסגור יד דומיננטית? נותנים להם פעמיים או שלוש באימון להיזכר שזה חשוב בתוך תרגיל רלוונטי.
רוצים קבוצה שאוהבת לשמור ויודעת שזה חשוב? מזכירים להם את זה כמה שיותר.
אצלנו כל תרגיל צריך להסתיים בריבאונד.
"גלעד יש ריבאונד?" כן.
"גלעד יש ריבאונד?" (מבט מופתע שמשמעותו ברור שיש ריבאונד)
"גלעד יש ריבאונד?" בליגה שלנו יש ריבאונד..? אז גם באימונים.
אם כל תרגיל צריך להסתיים בריבאונד, ו-90% מהתרגילים מערבים הגנה, אז 90% מהאימון מזכיר להם שצריך ריבאונד.
נגמרה ההפסקה, ממשיכים.
מה אני מדגיש בגיל צעיר ברמה הקבוצתית?
6. הגנת מעבר.
הראשון בהגנה יורד לצבע וצועק צבע. הוא יוצא משם רק כאשר לכל אחד מהשחקנים יש על מי לשמור. אם עוד יש בלבול, הוא צריך להישאר.
השני בהגנה אחראי על הכדור. זה לא משנה מי זה, אנחנו צריכים לפגוש את הכדור כמה שיותר מוקדם. יעברו אותי בחצי? יש לפחות עוד שחקן אחד בצבע שיכול לעזור.
7. עזרה בהגנה.
אם חזרתי להגנה מוקדם והמתקיף שלי עוד לא התקרב לקשת השלוש, אני יכול לעזור לאחרים.
אם אני עומד לא בצד הכדור, אני יכול לעמוד עם רגל בצבע ולהיות מוכן לבוא לעזור.
תרגיל כמו "3*3 יתרון התקפה" מצוין בלהזכיר להם איפה כדאי לעמוד ולאן לרוץ.
(בדרך כלל אני מכניס עזרה בהגנה לפני שאני מכניס הגנת מעבר, אבל אין העדפה מבחינתי לסדר ביניהן)
8. רוטציה בהגנה.
עברו אותי? אני רץ לשחקן הפנוי הקרוב ביותר.
עברו חבר שלי ובאתי לעזור? אני עכשיו שומר על הכדור ולא עוזב אותו.
עברו חבר שלי ומישהו אחר בא לעזור? אני צריך להיות מוכן לעזור למישהו אחר.
איך יודעים למי לרוץ? מי שהכי קרוב לשחקן עם הכדור, רץ לשחקן עם הכדור.
9. קלוז אאוט.
קלוז אאוט עושים כדי למנוע שלשה מתפיסה וכדי להכריח כדרור ביד לא דומיננטית. אלה בעצם דגשים מספר 2 ו-3.
ולבסוף, להזכיר שוב ושוב:
פוזשן הגנתי נגמר כשהכדור אצל שחקן הגנה.
הוא לא נגמר כשהכדור נמסר לשחקן אחר, הוא לא נגמר כשהכדור נזרק לסל.
פוזשן הגנתי נגמר כשהכדור אצל שחקן הגנה.