ערב גיבוש

1. מה?

בדרך כלל מדובר במפגש שיוזם המאמן, אבל במקומות אחרים זו לפעמים דרישה של המנהל המקצועי והיא כתובה בלו"ז, ולפעמים בקשה של השחקנים/ות או של ההורים.

ערב גיבוש יכול להתרחש גם בצהריים או בבוקר.

אפשר לצפות במשחק מעניין ביחד, או בסרט.

אפשר לבשל או לאפות ביחד (וכמובן, לאכול).

אפשר לשוחח על נושא חשוב (כמו קפטנים) או לשחק משחקי היכרות שונים.

אפשר לשחות, לגלוש, להתגלגל בחול ולקיים מירוצי שליחים.

אפשר לשחק באולינג.

אפשר לשיר ביחד.

2. למה?

המטרה של הגיבוש היא ליצור חוויה משותפת מחוץ למגרש, כזו שהשחקנים/ות והצוות יזכרו לטובה ללא קשר לתוצאות של הקבוצה או לרמת הביצוע שלה.

מטרה נוספת היא להכיר את חברי הקבוצה והצוות בסביבה שונה. ביגוד שונה, סגנון שיער שונה, לפעמים גם סגנון דיבור שונה או הפגנת יכולות שונות.

המפגש מחוץ למגרש עוזר ללכידות הקבוצתית.

3. איפה?

לא באולם של הקבוצה.

בבית של שחקנ/ית, בבית של המאמנ/ת. בפארק. בים. בבאולינג. במשחק יורוקאפ. בלונה פארק. באמפי שוני. באולם קריוקי.

4. איך?

מודיעים לקבוצה ולהורים מספיק זמן מראש. מוודאים שכולם יכולים להגיע.

מחליטים מה נעשה יחד (אפשר ורצוי להתייעץ עם הקבוצה מה הם אוהבים לעשות).

מארגנים סידורי הגעה וחזרה.

משלמים למי שצריך לשלם (על כרטיס, מצרכים, שיעור וכו').

מבינים מה נאכל (חשוב שיהיה אוכל!)

5. כמה?

פעם בחודש. גם פעם בחודש וחצי זה מצוין. גם 3 פעמים בשנה זה טוב.

כל שנה אני אומר לעצמי שהשנה נעשה יותר כאלה, וכל שנה אני לא מצליח ומתחרט.

רוב הזמן, הם לא זוכרים את מי הם ניצחו במחזור ה-7, אבל הם זוכרים שהם בקושי ישנו בלילה והיו צריכים לקום בבוקר לאימון בים והיה מצחיק.

יש לנו כוח ליצור חוויות חיוביות שהם יזכרו לשנים ארוכות.

שווה לנצל את זה.