תרגילי הגנת מעבר והתקפת מעבר

בתרגילי אימון להגנת מעבר ולהתקפת מעבר חשוב שיהיו הרבה מעברים.

כלומר, התקפות קצרות. 8 שניות? 14 שניות? כל קבוצה לפי הרמה שלה והניסיון שלה. אבל תרגיל יעיל של הגנת מעבר או התקפת מעבר כולל הרבה מעברים.

כל תרגיל שמקשה על הקבוצה שצריכה לעבור מהתקפה להגנה יכול להיות תרגיל טוב.

כמה להקשות על ההגנה? תלוי ברמה ובניסיון.

לדוגמה, בתרגיל "נגיעה בקיר" אפשר ששחקן אחד מההתקפה ייגע בקיר שקרוב לסל אליו הוא מתקיף לפני שהוא חוזר להגנה. אפשר גם ששני שחקנים ייגעו, או אפילו שלושה. תלוי כמה רוצים להקשות.

לדוגמה, בתרגיל "כיפים בפינות" אפשר ששחקנית אחת בלבד תיתן כיף בפינה אחת (בצד של ההתקפה, כמובן), ואפשר ששתי שחקניות ייתנו כיף בשתי פינות שונות. תלוי כמה רוצים להקשות.

שני התרגילים הנ"ל גורמים לשחקן אחד (או יותר) לבצע פעולה שמעכבת את החזרה שלהם להגנה ומכריחה את הגנת המעבר להיות יותר ממוקדת.

עוד רעיונות בסגנון הזה:

שכיבת סמיכה של השחקן שזרק לסל או איבד את הכדור (או שתי שכיבות סמיכה, וכו').

שלושה סקווטים של השחקן שהכי קרוב לטבעת (או ארבעה סקווטים, וכו').

להקיף קונוס שנמצא במיקום מסוים במגרש (למשל, במפגש בין קו האורך לקו החצי).

השחקן שנגע לפני אחרון בכדור קופץ על רגל אחת בדרך להגנה עד שהוא מגיע לקשת השלוש בהגנה.

עוד תרגילים שנמצאים אצלי בשימוש יחסית גדול:

"3*2 ל-3*3" (או כמובן, 4*3 ל-4*4 וכו') – ההתקפה יוצאת להתקיף ביתרון מספרי, שחקן אחרון מצטרף להגנה רק אחרי שכל שחקני ההתקפה מגיעים לקשת השלוש בהתקפה.

למה לא כשעוברים את החצי? כי זה קל מדי לקבוצה מיומנת.

למה אני לא מבקש ממנו לרוץ לגעת בעיגול האמצע? כי זה מאריך את הדרך. אני רוצה שהוא יחזור לאקשן. אם הקבוצה ברמה ממש גבוהה, אולי אאריך לו את הדרך בעזרת זה.

"התקפה הגנה החוצה" – כשמו של המשחק כן הוא: אחרי שאני מסיים התקפה אני יורד להגנה, אחרי שאני מסיים הגנה אני יוצא החוצה, ואחרי שהייתי בחוץ אני מצטרף להתקפה.

מתחלקים לארבעה זוגות (שני זוגות בצבע שחור, שני זוגות בצבע לבן) או שלישיות וכו', בהתאם לרמה וכמות השחקנים בקבוצה.

שתי הקבוצות מכל צבע עומדות בבייסליין נגדי. הזוגות סופרים נקודות עבור עצמם או שמחליטים לספור צבע שחור מול צבע לבן (ניקוד מאוחד).

קבוצת ההגנה בשחור משיגה את הכדור אחרי סל, ריבאונד, חטיפה או איבוד ומוסרת לקבוצה השנייה השחורה שיוצאת להתקפה. קבוצת ההתקפה הלבנה שעוברת להגנה שומרת על הקבוצה השחורה שנכנסה עכשיו.

התרגיל הזה יכול להעסיק בצורה יפה ובאינטנסיביות גם 20 שחקנים וגם 8, וכל מספר בין לבין.

"תרגיל 10" – שחקנית ההגנה שמשיגה את הכדור (חטיפה, אחרי איבוד, ריבאונד, אחרי סל) יוצאת להתקפה יחד עם עוד שתי שחקניות שעומדות בפינות על הבייסליין בצד של ההגנה. שחקניות ההתקפה יורדות להגנה. שתי השחקניות שלא הספיקו להשיג את הכדור, יוצאות לפינות ומחכות לתורן לצאת להתקפה.

זו בעצם גירסה מותאמת של "התקפה הגנה החוצה" ל-10 שחקניות כאשר רוצים לשחק 3*3 בכל זאת.

ככל שרוצים להקשות על ההגנה יותר, מקרבים את השחקניות שעומדות בחוץ לסל אליו הן תוקפות – מהפינות בבייסליין להמשך קו העונשין, להמשך מרכז הקשת ואפילו לחצי המגרש.

"הגנת מעבר 3 קבוצות" – שתי קבוצות משחקות זו מול זו, קבוצה שלישית מפוזרת מסביב למגרש: שני שחקנים על קו האורך בהמשך קו העונשין בצד בו משוחק המשחק, והשאר (עוד אחד, שניים או שלושה) בעיגול האמצע. ככל שרוצים להקשות, השחקנים בעיגול האמצע עוברים רחוק יותר לכיוון ההתקפה העתידית שלהם.

קבוצת ההתקפה צריכה לעבור להגנה, הקבוצה מבחוץ נכנסת להתקפה, והקבוצה שסיימה לשמור מתפזרת לעמדות מחוץ למגרש.

זה תרגיל שדורש שכולם יהיו בעניין כל הזמן, והוא מעסיק גם 15 שחקנים בו זמנית באינטנסיביות טובה.

גם התרגיל "יהלום" פועל באותו סגנון, רק השחקניות מפוזרות בצורה אחרת לפני היציאה להתקפה. מאמנים מסוימים משחקים יהלום כאשר רק אחרי שנקלע סל הקבוצה מבחוץ נכנסת. יש לזה יתרון (הקבוצות שמשחקות זוכות לשחק יותר) אבל גם שלושה חסרונות ברורים כשרוצים לשפר הגנת מעבר:

1. אני כל הזמן יודע מול מי אני משחק – זה מקל עליי לרדת להגנה.
2. כולם מתעייפים – זה מוריד את הקצב.
3. התרגיל הוא בעצם המשחק – שזה לא תמיד רע, אבל בתרגיל המטרה היא לבודד (או להקצין) אלמנט אחד כדי לשפר אותו.

כמובן, הניקוד שניתן לאלמנטים השונים במשחקונים ייעצב את הפוקוס של השחקנים/ות.

רוצים יותר דיבור בהגנה? נקודה 1 לכל מי שאמר על מי הוא שומר.

רוצים להגיע לצבע? 2 נקודות לכל שחקן שנכנס לצבע (או 8 נקודות על סל שנקלע מהצבע במעבר).

רוצים להתחיל לרדת מוקדם? נותנים עוד התקפה לשחור אם הלבן לא ירדו ברגע הזריקה.

מה חשוב בהגנת מעבר? לחצו כאן.